געגועים לפשטות

שעת סיפור:
היה היה פעם סביבון, סביבון פשוט. מעץ. בלי מנגינות. בלי אורות.
וילדים היו משחקים איתו ונהנים מהמשחק מאוד.

 

אולי לפעמים אנחנו מגזימים, אולי זה טבעי שכל דור משתמש בטכנולוגיה שנגישה לו

 

אולי אנחנו פשוט מרגישים קצת נוסטלגיה ומצטערים שהם לא חווים את החוויות שאנחנו חווינו

ואולי הם דווקא ישמחו להכיר משחקים כמו שאנחנו הכרנו אותם.

אולי.

איך משחקים?
פשוט מאוד: מחלקים לכל ילד צריך איזשהו סוג של ״כסף״ זה יכול להיות מטבעות שוקולד, קוביות לגו, חלקים של משחק, כדורי לבד, או כל דבר אחר שנמצא בהישג יד.
בתחילת המשחק כל משתתף שם חלק אחד בקופה.
כל ילד מסובב את הסביבון בתורו ופועל לפי האות שעליה נפל הסביבון:
נ׳ – לא עושה כלום
ג׳ – לוקח את כל הקופה
ה׳ – לוקח חצי מהקופה
פ׳ – מוסיף עוד חלק לקופה.

וזהו