Cart

Cart

פוסט טראומה

שבעה שבועות

רגע אחד שני ילדים משחקים על הספה, הגדול מנסה להרים את הקטנה, לעשות לה ״סופרמן״ ורגע אחרי את מוצאת גיבורת על במשבר על הרצפה בסלון, בוכה וצורחת, עם ירך שבורה. ואת – הכל קורה לך בו זמנית, לא מאמינה בכלל שזה מה שקרה. בלאגן מטורף. אמבולנס. מיון. צריך ניתוח. …לא צריך ניתוח, לא בטוח. אשפוז. גבס. גבס על כל הגוף. כמעט. לארבעה.. לא, לשבעה שבועות. זה יכל להיות יותר גרוע. ברור, אבל זה לא מעניין כרגע. חדר ניתוח. הרדמה מלאה. חדר התאוששות. גיבורת על ישנה. אחרי כל כך הרבה שעות של כאב. עם החומר המרדים לא כואב לה. חיוך, הקלה קטנה. וגבס. הרבה הרבה גבס.

איך הגענו לפה? הרגע הם שיחקו על הספה…

יש לי ילדה, בת 3.8, מקפצת שמחה אנושית, שנפלה ביום בהיר אחד מהספה. אומרים באמת שרוב התאונות קורות בבית, אבל מעולם לא חשבתי שנפילה מספה יכולה לעשות כזה נזק. היא נפלה כנראה ממש ממש בזוית הכי לא טובה ושברה את עצם הירך, וכששוברים את עצם הירך צריך גבס, על הרגל השבורה, ועל האגן והמותניים ועל הרגל הבריאה – והכל כדי ששום דבר לא יזוז במשך חודש לפחות. במקרה שלנו שבעה שבועות פחות יום, לא שספרנו. ואז אחרי שהשבר מתאחה – להתחיל ללכת מחדש.

ככה התחילה לה תקופה חדשה ומאתגרת, של טיפול והתאוששות ושיקום – בהתחלה של הרגל ואז של הנפש. של כולנו. עכשיו רק עם התחלה של שנה חדשה – אני מרגישה שהפרק הזה מאחורינו, ורוצה שוב להודות לכל החברים הנפלאים (שלנו ושלה) ולמשפחה המעולה – שביקרו ופינקו ושיחקו והיו בעיקר משב רוח נעים ומחמם את הלב.
עכשיו היא כבר חזרה ללכת כרגיל, ואפילו מצאתי אותה כבר קופצת על הספה (כאילו הכל נשכח). ואני – אני עכשיו מרשה לעצמי לחזור לעבוד בשיא המרץ והתשוקה, ואם חס וחלילה משהו כזה קורה למישהו מהמקורבים שלכם – שלחו אותם אליי לכל הדרכים היצירתיות להעביר שבעה שבועות בלי לזוז מהמקום.

No Replies on

פוסט טראומה

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

X